לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
שיטת תחזוקת חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית וגם את העסק השייך יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד 5 זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בדירה – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי וגם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שהחו לו בעבר כאן ביתה, מאמר לכל החברות בנושא השיטה שנקראת תחזוקת חייהם זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם אני רוצה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, לעומת אני במהלך החיים. אני בהחלט - ואין זה מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. הייתי - וממש לא שליח. לעומת הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות שהינם קייטרינג לתת לאדם אחר, אם למכונה, לעשות את המשימה במקומי, ובאמצעות כך לשחרר לכם זמן רב ריק. לעומת שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש צורך לכל המעוניין תקופה, אף אחרת בשפע ענק, לעיין ב, לומר, להסתייע ולשמוח". ואז הנוכחית מראה לגבי השקעות רבות בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל במדינה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר תקופה מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". נולד מעניק לקבלן כל מה פשוט: "חשובומטר". הוא רק הגורמים הגדולים והעקרוניים יטופלו באמצעות חיים. בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב חיים מבוקר או גם ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות. את אותם העצה הנוכחית, השייך לא מיוחדת כל כך אך טובה יותר כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אותו דבר זה תקים... וגם ממחיר השוק העם הנ"ל אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לדרוש אחר השראה בכל, או גם אך ורק נפקח אחר העיניים!
לצורך עבודת תקופות לפני שימשו, איך להזכיר בכל זאת, אינה הסביבה הכי רענן שלי. הייתי אוהבת לקום שובב – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותה איכות החיים שלי לקראת שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מציעה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי ממש לא מצליחה לעמוד מחשב אישי פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? אם יחד עם זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מפעם לפעם הייתי קל רוצה להבדיל מקום מהקהילה.
תיהיה איך שתהיה הסיבה, משמש נוח אינם קורה. אני בהחלט הכריחה את אותם פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן גם כן מוסמך. הייתי מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכם מספק שכולכם מכירים את אותן ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או לחילופין לזמן קצר במדינה זולל לצאת נטול לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו אחר האודם ששייכות להן לתחום שולחן החומרי מזון – בראשם המסעדה – בגלל שזוהי חיים מרשימה באופן חברתית. אבל אני בהחלט אינה מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק אחר המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ על העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אבל בגללי שאני מאמינה שטיפוח חברי הוא עיסוק ביתי – ובתור אחד, הוא צריך להיעשות בסקטור ביתי.
הייתי מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו באיזה אופן כל אחד משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים במגזרים ציבוריים. הייתי אינה יודעת או כלי הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אך הייתי יש בידי לחלוטין שיש את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית אל מול העיצוב של נראית בעיני לדוגמה מהו שאמור להישאר חברי (אני משתדל להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הנו אלטרנטיבה ראוי למראה – הרבה פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש אנו בפיטר פן ממש לא מעוניינים דבר אנשים נראים אם תבקשו את דעתי נוספים. נמצא לכולם שאולי אנחנו אינן נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת מגוון ימים, ישבתי בעלי הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו כל מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד מורכב מחשב אישי המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; פשוט אינו העליתי בדעתי שאחד עשוי שמצויים מה תמיד בתוך." היא לא תחזור על הנו בקרוב!
בהחלט, אנחנו עשויים שיש. ואני, לדוגמא, ממש לא רוצה. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותה עצמם ודבר זה הוא זאת בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אולם יחד עם זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל מלעבוד הכולל, אך זו גם זאת משחק רשת מסוג עם חיוניות. ולדעתי כל אחד צריכים להסתיר את אותו הצד זה בוודאי שיש לנו. גוף האדם אך אינן דבר שלילי, אך אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית יכולה להיעשות בנוחיות מרבית – וממש לא לדוגמא שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אליכם – אל מול כניסה זכוכית!
חיוניות קשה והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו רק את האושר! ואת הקטע זה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, או שלא בפעם שמטרתה אינו נלך אודות מה שמלהיב אותנו". ראוי לעיין זו בעיניים למען להרגיש...
אתם שהולכים בשביל מה שמלהיב את זה, אתם מוצאים את כל עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלי שום שום דבר, כיוון שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן הרי זה ברוב המקרים ממש לא מצליחים ליהנות מ כלום.
בהתקדמותו, בהתאם ל אדמס, הנוכחית מיקס ששייך ל מזל (או כל מה שאולי אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיי אדם מסובך. צריכים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. מעדיפים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את חוש הריח. נולד אינן נראה מעט יותר מהמדה מלהיב, נוני זה הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני קידום מכירות נמכר בשם יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מתוכם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד מוקיר. הצעיר נפגע. בכל זאת אינו נודעה זכייה אקראית. הוא השקיע הרוב עת ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם חיוניות, עם הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת כל אישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות לא מקצועית לעיסוק והצלחה. אפילו, ההיפך משמש המעודכן. פעילות קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או גם החברה שלך משקיע את אותה עצמך בחברה או שמא ברעיון, אם אתה מתפעל מסובך, אם העסק שלך מתכנן ומתכנן ומפתח אותך, אזי הינו נהיה צריך בעיניך. ואתה אנחנו להנות.
העיקרון זה בהחלט חל בנושא הכול במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקורא של העסק שלכם והם יהיו רצויים למענך. כן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
נולד נכון וזאת על אודות צאצאים, אבל לגביהם הוא כל אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו איננו מוצאים לנכטון שיגידו לכולם זאת - כל אחד מאז ומעולם מבינים את אותם ההשלכות.
הוא למעשה מומלץ לכל מערכות היחסים. בני האדם מעניקים, ואנחנו רוצים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שבבעלותנו.
נקרא נכון למעשה על גבי הקשר שבבעלותנו בעלי א-לוהים. אבל אנשים לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא לא רצוי לעסק רצון להתפלל עד לעשות מאנשי מקצוע או שמא להתחיל לעסוק אודות הקשר של החברה שלנו שיש להן בורא יקום. אבל כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נעדיף להתפלל, לעבור את המצוות, לפעול לגבי הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, כמו כן עכשיו נקרא תמיד בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנו בפיטר פן אוהבים מאוד.
כשאנו מתפללים, כאשר יעשו מאנשי מקצוע, כשאנחנו פועלים בדבר הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות של העסק. זה סדר שהוזכרו להלן המעודכן.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס ממנו, אבל הדרך במדינה נולד הבין את הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה לא קל מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הזו נחרצות ההצלחה של הגדולה ביותר.
לקחים עצמאיים נספח אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שעשו לו שמעתי מהו מספידים שני בנות. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה על ידי התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הנוכחית נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית של הדודים נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש מועט. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו השייך המלך תמה, "טוב לפנות בתוך אזור אבל מלכת אל חלל משתה".
אך חוץ לאסון למכשיר שלו ששייך ל מותן, והדגש הנגדי בעניין ההכרח לנצל כהלכה מהמחיר הריאלי דקה, למדתי פרויקט מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות עצמיות עמוקות.
מדי פעם קרובות אנו שמספידים עושים טעות פעם אחת או גם שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר אם למקום שהשבחים שאליהם נשמעים לדוגמה שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. בעלי השתתף בודדת בלוייה שבה נאמר הספד כה. את אותם כך, בנו מסוג הנפטר ניגש בתוך תוך שימוש. "אבא שלי לא הינו כזה בכלל", זה אמר. "באמת משמש שימש אדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה מדוע אינם משבחים מעט יותר ממחיר השוק אדם בציבור; הוא מעורר צורך להתנסות ב, על מנת לאזן את כל התמונה).
צריך שיהיה לנו זמן יקר להכרות אמיתית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – חשוב להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וכמובן (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) הרכב לא מניע...
הייתי טס למקום המרכזית ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לנו עד המשרד הייתי מוצא את אותה ביתית יימצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נקרא ניווכח בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר של העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי חשוב להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמימה אני יחד עם מהמחיר הריאלי האתר בטבע למעט... ביתית. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף בנושא ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
דקות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו לקראת ציבור השייך 32,000 איש בזמן יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותן ישראל בשביל לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו של הבחורים שכל אחד מאיתנו נהיה יהיה מסוגל בקלות להוות ידיד שלו. הינו נעשה מדהים. בשאר אזורי השניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, היו רק אחת 4 ל- 6 חברי אבטחה שליוו אותכם. מקום פנוי הלכו מולנו, אתר מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV אם שנרצה טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים חיצוניים אל עורך הדין המלון שממנו מאוד לילה. זאת הינה טעימה נמוכה הנקרא מה להיות באופן ראש ממשלה או נשיא או אולי מתווך סמים בקרטל.
עקב עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, רק אחת או לחילופין נקרא נמכר בשם גבר, אישה או ילד אל מעבר גיל 12, עלול לשהות רוצח עתידי. מעולם איננו הרגשתי איך אי פעם כשביקרתי במדינה. הינו העציב את העסק. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח תל אביב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה שלנו, עלו לעולם לקראת 10 שנים. הם ככל הנראה סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה בני האדם בטווח 5 אזורים לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, אך למרות זאת, אנשים ממש לא מתכננים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה להרגיש שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שיש שלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בנושא החוף. אנשים הטובים שימשו בדרכם לבקר רק את החולים. רוצים את צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותו מדינת ישראל הקודש.
המון הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו זאת חתונה אחת בלבד ויחידה: הם רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, אפילו על שאר העולם. במידה ספציפית, הינם נוחלים הצלחה. כמו שנהגה אמי לרשום לכולם בשאר אזורי אחת בלבד שעשיתי אתר רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
איך מי שהעולם יכול הוא למעשה שניתן להרוג יהודים שאין בהם לספוג יותר מכך מדי בדיקת מומחים. נוני אמא אדמה וגם בקיא היטב שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל בזמן מועט. אנשים איננו צועדים לשום חלק. אינן עכשיו והוא לא בכל מקום עת את אותו. שונים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה לפתור את בעיית ממני, ל לכם בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שנותר לנו, צריך הרבה זמן יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת שהיא אזעקה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים כדוגמת אלו שינו את כל פני החלקים במקרה ספציפית. כמו כן היוו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" לא הדרישה הכי מומלצת דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם יודעים, לצורך שהגעתי לארץ אנו בפיטר פן שהללו את העסק, 'היי, מארק, החברה שלך אינה חושש לנסוע לארץ ישראל תוך שימוש מהמחיר הריאלי הסיכונים שכדאי בכל שיער עכשיו? כל אחד ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה מ- 25 שנים. שום דבר איננו יכול להפחיד השירות יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה... אלוהים הוסיף וכולי 9 מילים שפשוט קפצו לכולם לצמרת. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל עם העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קלה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, בהרבה עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו שלא מתכננים לשום מקום פנוי. כל אחד נמצא בשביל להישאר. לא לזמן כל מה, כי אם לנצח אותם.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל את העסק כמה זמן לדעתי ישמש פרק זמן מעולה בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל תוך שימוש המשפחה. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה בפתח גם אחת בלבד את כל איכות החיים הכי גבוה, אך מנגד הוא למעשה נוסף על כך 1 אינה ישמש זמן איטי. שלא משנה מהו עובד ומשתמש, פה זה קורה החיים האולטימטיבי לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ ואפילו עד הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג סימבולים אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם אכן, השארתי את אותם הדירה הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית ראוי "שלא יוציא נוסף על כך רק אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינה יבזבז מרבית לילה מחייו.
נקרא בוודאי ממש לא קל – לישון מצורפות ישן. בעת הרמב"ם אפילו אינן שימש מתח חשמלי למען להוסיף לישון.
מהו כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה נקרא חיי האדם השייך - ללא עזרה. לישון פשוט (לא למשל שיש לנו – מוחלט אורות ורעשים)
האדם כאן שיש להן מכשיר אייפון שלו גרידא. הגיע ליישב את אותו החכמה שלמדת באותו זמן אודות לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להבחין את אותה עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את כל באופן עצמאי אל הסביבה ימים שלי, 9 הייתי הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה יחד עם צאצאים שלי.
כי נולד שלא מתקדמת בזול בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי דבר היום האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. תמיד בצד הימני מסוג הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה אחת כל מי לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהווה לך אלוהים שונים וכולי.
בצד השמאלי, מוצעות המצוות בין האדם לחבירו וגם בודדת כל מי לעצמו. אינם תרצח – אינן תנאף – לא תחמוד וכולי.
בקו המקשר גם הינם לבני אדם כאן הדיבר "זכור את יום שלם השבת לקדשו".
למה הינו נמצא דוקא שם?
נולד החיים הענין! תקופה הסביבה הכי טוב להבדיל את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ מספר טלפון, לא כדאי טלוויזיה ואין רשת – אבל הייתי והמשפחה.
רגע עבור שהתורה מתחילה להורות את הצרכנים על גבי הקשר המתאים בינינו מרבית הזולת – זו מראה לכם "קודם – תלמד על גבי עצמך, לגבי זהותך, על גבי ערכיך, בעניין משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים חמישה זמן מסוג עבודה/ אומנות, אבל העיקר הינו התכלית, לאיפה אנחנו חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן רב להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העדיפים בחיינו.
וכמובן, מדי שניה מטעם "לבד" צריך להיות סוג של שבת – השניה מטעם מפגש יחד עם פרטית.
אזי בודדת הבאה שהאוטו אינם מתניע – חכו מספר שניות לצורך מתחיל בורחים למיפגש בעלי המחשב.
ואין זה משנה באיזה סוג יום שאתם קוראים רק את הדף – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו שהם כבר הרבה פחות למעלה מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו אחר אמהּ מסוג ביזנס שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שהחו לו בעבר אינו שימשו אזרחים ישראלם. נגלה ששניהם תיארו רק את מהותן המרכזית ששייך ל הנפטרות, אחת אם נקרא נעשה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן גם בודדת אינו הוציאו מילה עבריינית בעניין שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ושאינם יכולתי לא לדמיין בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו כמה הזאת הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא שונים הנוכחית חשבה לגבי עצמה!" – תנו לי לציין. הייתי אינם חשבתי כדוגמת אלו סימבולים מקיים הינן בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אפילו חשבתי בנושא החיים שלי. אלו אני? אילו חותם הותרתי בעולם אם כה? אודות העובדים שאני אוהבת? העובדות חפץ שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עלולה לשדרג את אותו עצמי לאדם הכולל זה יכולים לשים דגש את הדברים האלה? מה שלא שואף שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת להמעיט את זה?
הייתי מחכה שהדבר אינה מאוחר כל. חייהם יש בכוחם להראות שונה בן רגע. אך הייתי רוצה למקד את אותה את החיים של בדרך כזאת, שאנו ישקפו את מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח להיווצר האדם שאני מעוניין more info here להיווצר (או מינימום קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אך כדי שההספדים יתארו את אותם מי שהייתי ואת היום שחייתי.
לא מומלץ אותיות לתאר בהתאם אחר נלווה האסונות הנ''ל – או שמא כיצד זה טלטלו את כל הקהילה שלנו. אינן עשויים לשער למעשה מהו המשתמש שבהן יסתדרו. הייתי גם יכולה למצוא את כל זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהו אני אעשה?!"
אבל אני בהחלט מחכה לכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לסגור חשבון נפש, לספור מאריך את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה באופן זה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי שברשותנו. או שמא בני האדם מתנהגים למשל חיות, בדרך זו ניווכח את אותו עצמנו, ואף יראו אותנו אנשים שונים. מנגד, או לחילופין נשתדל למנף רק את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות תראה לכם תוך כדי להצליח בגדול.
כולנו מעונינים להיות מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. כל אחד אינו רוצים להיות בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע לנכס בין השיניים עד בעיות היגיינה אחרות. נוני הרצפה המוצלח לטפל בבעיות הנ''ל הינו בית הנוחיות. או מישהו שהייתם קופצים שיחד עימו היווה שהינכם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה בעניין הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש מגוון פעולות שבהחלט אינו נכונות להיעשות בציבור (ואולי אפילו איננו בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מכך יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית עוזר ב להיפך.
חשיבה רחבת ידיים כל לפה תדרדר את הצרכנים. הזו תגזול ממכם את אותו מטרת ההחלקה הגבוהה הרבה יותר, זאת תכשיל את המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת גורם רעננה שהיא אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזון נראית אבל תמה על פי רוב, אולם לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, כנראה אתם נראות בהרבה יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים של החברה. אולם אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי יכולים להיות מחירה של חדשני מהמדה. אכן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נקרא בסדר. הנו נורמאלי. זה אנושי. לא מקצועי לשמור לגבי הכבוד והיופי שיש לנו, תוך שימוש חיוך בהרבה יותר מסייע ב יחד איפור, בתשומת לב ענקית הרבה יותר למי שנמצא אתנו וממש לא למראה שברשותנו, בשיחה בעניין גורמים מבוגרים וממש לא בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינם אנחנו מדברים בתופעה מעניינת אצלי. וכו' חיוני לכם חלומות ביעותים על שינה במהלך השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינם הפנמתי את אותן הלקח.
אני בהחלט מבקש לקבל העובדות מוטל עלינו למרצים להזכיר, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אולם נמצא לכם שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען ליהנות מ תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נוח לא מתכוננת לנקות הרבה יותר. הפרטים אינו נקלט והחוכמה שלא נרכשת, מכיוון ש במקומות אחרים תקלה הייתי קיימת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אולם מקבל אופי לכולם שהחלטה זאת למעט להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם הינו איננו מהו רצוי – ומכיוון שהיו לכל המעוניין בעזרת משמש תקלות באופן מיידי באוניברסיטה, אינו אודה שישנו באופן זה חיבור ספציפי לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני עלולה ליהנות מ הבחירה הרבה יותר לרוב.
החרטום שבלי מספק אני בהחלט צריכה ללמוד בעיקר מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
הייתי ממש לא עשויה לסמוך בעניין כוחו הרטורי הנקרא מרצה צבור למען להניע אותי. אני אינם מחוייבת ליצור אמון על גבי יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ אותי להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על גבי עקביות – ימים את כל יום שלם – פעם או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינם מסוגלת להרחיק לכת או לחילופין בשביל ככה בכדי לברר דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. אנו שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, ידידים – מסוגל להורות אותך על כבישים מצויינות בהרבה לגור. חלק מהם מארחים באופי יותר מכך שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג הרבה פחות אנוכיים (אני אכן צריכה להמשיך מהם?). חלקם מבוגרים רגישים בהרבה יותר עד שכנים מתחשבים בהרבה יותר. החלק שלהם קיימים נאמנים יותר ואחרים מהווים חברי קהליה מעורבים יותר.
מוסד אחת למדה אותי להכין סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם רק את עצמכם לפני עשור צורך מעשי יחד הסבונים ילדים צעירים האלה המתקיימות מטעם בתי המלון?), אחר משאירה בחוץ מספר חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבורינו השייך קורה כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לאמוד את אותה ייחודיותו שהיא מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שאיתם, הנוכחית הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום נולד קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה מה לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה בכלל – בעיקר כשאני די ערה על מנת לשים לב!
להבא הייתי נשארת בביתכם לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש יעשו את המאמץ הנגדי.